הובלת חמצן (O2) בדם
מבוא
החמצן שבריאות מובל באמצעות הדם העורקי, דרך הנאדיות אל נימי הדם ובאמצעותם אל כל התאים בגוף. הפחמן הדו-חמצני שנוצר בנשימה תאית (מטבוליזם אווירני), מובל מן התאים אל הריאות באמצעות הדם הוורידי.
 
בזמן מנוחה, הגוף צורך 250 מ"ל של חמצן, לכל ליטר של דם בכל דקה. בטמפרטורה של C ° 37 ובלחץ של 1 אטמוספירה, בכל ליטר של דם מומסים כ-23 מ"ל של חמצן . הכמות הזאת מהווה כ- 10% מן הכמות הדרושה, כלומר, כמות החמצן (2pO) המומסת בפלסמה של הדם נמוכה.
על סמך חישובים שונים נמצא שאילו אספקת החמצן היחידה לרקמות בגוף הייתה על ידי החמצן המומס בפלסמה של הדם, הלב היה צריך להזרים כ-80 ליטרים של דם בדקה, כדי שתהיה אספקת חמצן מספקת לרקמות הגוף.
בפועל, כמות הדם המוזרמת במערכת, על ידי הלב, היא 6 ליטרים בקרוב, בדקה. מכאן נובעת המסקנה שחייבת להיות דרך נוספת להסעת החמצן מן הריאות לרקמות הגוף.

מה היא, אם כן, הדרך העיקרית להובלת החמצן לרקמות בגוף האדם?
   בבואנו לענות על השאלה הזאת מתעוררות שאלות נוספות, כגון:
איזה גזים משתתפים בתהליך הנשימה?
כיצד מתבצע חילוף הגזים ברכיבים השונים של המערכת?
מהו המבנה הייחודי של מערכת הנשימה המאפשר את חילוף הגזים ביעילות?

כדי לענות על השאלות האלה תוכלו לצאת
ל- מסע וירטואלי להכרת מערכת הנשימה.

הדרך העיקרית שבאמצעותה החמצן מועבר מן הריאות לרקמות הגוף היא על ידי מולקולת ההמוגלובין.
התבוננו באנימציה, קראו את המאמרים וענו על השאלה הזאת:

מה במבנה המיוחד של מולקולת ההמוגלובין מאפשר הובלה של גזים?
את התשובה רשמו בקובץ ה- word המצורף.
אנימציה על הקשר בין כדורית דם אדומה ובין חמצן
דם אדום דם לבן" - מאת צבי עצמון
הסבר כללי על נשימה
 
גורמים המשפיעים על קישור החמצן למולקולת ההמוגלובין
בדם שבעורקי הריאה, ריכוז החמצן המומס גבוה יחסית לריכוזו בורידים
ובנימים. בתנאים האלה, האפיניות (זיקה) של החמצן להמוגלובין גבוהה,
והדבר בא לידי ביטוי באחוז רוויה גבוה של ההמוגלובין. לעומת זאת
בדם שמגיע לנימים, שמובילים את הדם לרקמות , ריכוז החמצן נמוך,
והאפיניות של החמצן להמוגלובין יורדת. לכן החמצן משתחרר ממולקולת ההמוגלובין.
המדד לקישור החמצן למולקולת ההמוגלובין ולשחרורו
ממנה הוא אחוז הרוויה של ההמוגלובין בחמצן- %(SO2). האפיניות, כלומר: הנטייה לקשור או לשחרר את החמצן ממולקולת ההמוגלובין, מושפעת מכמה גורמים:
טמפרטורה, pH , pCO2 , pO2 , לחץ אטמוספירי וגורמים אחרים.
המשימות שלפניכם דנות בהיבטים שונים המשפיעים על קשירת החמצן להמוגלובין.
  עקומת קישור החמצן להמוגלובין
  השפעת pH על מידת קשירת החמצן להמוגלובין
  השפעת ריכוזים שונים של CO2 על מידת קשירת החמצן להמוגלובין
  השפעת ריכוזים שונים של CO על מידת קשירת החמצן להמוגלובין